שמואל ב' 13

פַּרשָׁנוּת

שמואל ב' יג הוא פרק המתמקד בסיפורם של אמנון ותמר, שניים מילדיו של דוד המלך. אמנון, בנו הבכור של דוד, אכול תאווה לאחותו למחצה תמר ומתכנן תוכנית לנצל אותה. הוא מעמיד פנים שהוא חולה ומבקש שתמר תבוא לחדריו כדי להכין לו ארוחה. ברגע שהיא מגיעה, אמנון כופה את עצמו עליה ואונס אותה. תמר מתחננת באמנון שירחם עליה, אך הוא מסרב ושולח אותה. הפרק משמש אזהרה לקוראים על תוצאות החטא. מעשיו של אמנון הם הפרה ישירה של חוק ה' והוא נענש על חטאו. מעשיו מביאים גם בושה וחרפה למשפחתו, שכן תמר נותרת מושפלת ומושפלת. הפרק משמש גם כתזכורת לחשיבות השליטה העצמית והצורך לעמוד בפיתוי. הפרק גם מדגיש את חשיבות המשפחה ואת הצורך להגן ולדאוג אחד לשני. אחיה של תמר, אבשלום, זועם על מעשיו של אמנון ונקם בהריגתו. זה משמש כתזכורת לכך שהמשפחה תמיד צריכה להיות במקום הראשון ושאנחנו צריכים להיות מוכנים לעמוד למען יקירינו. בסך הכל, שמואל ב' י"ג הוא פרק רב עוצמה המשמש תזכורת לתוצאות החטא ולחשיבות המשפחה. זוהי תזכורת שעלינו לשאוף תמיד לעשות מה שנכון ולהגן על אלה שאנו אוהבים.